כל מה שצריך לדעת על המרכיב המילולי – אוריינות אקדמית

את המרכיב המילולי / פרק האוריינות של נתיב לאקדמיה ניתן לחלק ל-2 חלקים:
חלק א’ – עד המבחן אמצע: בחלק זה, הקורס יתמקד בסוגיות לשון שאולי נתקלתם בהם בעבר (במהלך הלימודים לבגרות בלשון למשל).

חלק ב’ – אחרי המבחן אמצע: בחלק זה, נלמד מיזוג מאמרים אקדמיים.

באופן כללי, המרכיב המילולי נועד לפתח אצל כל תלמיד מיומנויות חשיבה מילולית, חיזוק מיומנויות של הבנת הנקרא ויישומן בתוכן ברמה אקדמית, מתן כלים להתמודדות עם מאמרים אקדמיים וחלקיו השונים ועוד…
אז מה לומדים במרכיב המילולי? איך אפשר להתכונן לקראת הנתיב? איך בנוי הציון? יתרונות, חסרונות?
במאמר זה, נענה על כל השאלות שקשורות במרכיב המילולי בנתיב לאקדמיה ועוד…

כמה זמן לומדים במהלך השבוע?

במערכת של הקורס, לומדים את האוריינות במשך כ-3 שעות שבועיות (6 שעות בסמסטר קיץ).
בתחילת הקורס, נקבל חוברת תרגול סוגיות לשון שתשמש אותנו עד המבחן אמצע.
לאחר מבחן האמצע, נתחיל לעסוק במאמרים אקדמיים ולכן נקבל זוגות מאמרים שונים לתרגול.
לפני המבחן הסופי, נגיש 2 עבודות להגשה (ללא ציון) לבדיקה ומשוב. העבודות אינן חובה, אך אנו ממליצים בחום להגיש אותן בשביל ההכנה למבחן.

איזה רקע נדרש מאיתנו?

כדי להתחיל ללמוד את החומר של הנתיב אין צורך בהכנה מוקדמת.
בנתיב יוצאים מנקודת הנחה שלא למדנו את החומר הזה בעבר, מלמדים אותו מהבסיס ויש מספיק זמן כדי לעכל ולהבין את הנושאים.

אילו נושאים לומדים?

כפי שציינו קודם, במרכיב המילולי נחלק את הלימודים לנושאים רלוונטיים עבור המבחן אמצע והנושאים הרלוונטיים עבור המבחן הסופי. הנושאים לא נבנים אחד על גבי השני, כך שחוסר הצלחה במבחן אמצע אינה מחייבת חוסר הצלחה במבחן הסופי ולהפך.

הנושאים למבחן אמצע:

• סוגיות לשוניות תקן.
• סוגיות ניסוח ברמת משפט (שם עצם ותוארו, שני נסמכים לסומך אחד, שי”ן הזיקה, צמצום ופירוט).
• קשרים לוגיים (סיבה ותוצאה, מילות ניגוד, מילות השוואה וכו’..).
• זיהוי פסקאות מחלקי המאמר האקדמאי (תקציר, מבוא, שיטות מחקר, תוצאות, דיון, סיכום).
• מבנה הפסקה (משפט ציר, משפטי תמיכה).
• פסקות לקויות.
• תמצות לשוני.

הנושאים למבחן סוף:

• הכרת שיטות המיזוג השונות.
• מיזוג טקסטים אקדמאיים.

*למידע כללי על מיזוג מאמרים אקדמיים – בקרו במאמר הבא.

בגלל הייחודיות של קורס זה, לא קיימים קורסים מפורטים באינטרנט ללימוד החומר ועל כן הנוכחות בכיתה חשובה מאוד וכך גם בחירת המורה.

איך נקבע הציון?

מבחן אמצע = 40% מהציון הסופי – המבחן מורכב משאלות ברירה בלבד (אמריקאיות).

מבחן אמצע = 60% מהציון הסופי – מבחן פתוח ובו יש למזג שני מאמרים על פי הכללים הנלמדים בקורס.

מטלות ללא ציון – בקורס יינתנו שתי מטלות הגשה ללא חובת הגשה.

כדי לקבל ציון בקורס זה חובה לגשת לשתי הבחינות!

יתרונות המרכיב המילולי:

• כל החומר נלמד מהבסיס.
• הציון הסופי מתחלק למספר רכיבים ולא מסתכם רק במבחן אחד.
• בניגוד לפסיכומטרי, הזמן לא מהווה מכשול משמעותי.
• השיטה דומה לבגרות: לומדים חומר ונבחנים על הידע שצברנו בקורס.
  הזדמנות אמיתית לקבל ציונים גבוהים באוריינות כדי להתקבל לתואר.
• החומר למבחנים שונה כמעט לחלוטין כך שכל מבחן הוא למעשה כמו “דף חדש”.
• רמת החומר הנלמדת בכיתה זהה לרמת החומר במבחן – אין הפתעות.

חסרונות המרכיב המילולי:

• החומר לרוב לא מוכר לנו וגם מקורות המידע באינטרנט לרוב לא יסייעו לנו, כך שנוכחות בשיעור והצמדות לתרגולים הכרחית.
• האוניברסיטה לא מספקת לנו תרגולים רבים לחומר הנלמד.
• אין מועדי ב’ למבחנים.
• בהכנות למבחן הסופי – אין פתרונות עבור סימולציות של מיזוג טקסטים מכיוון שמדובר בכתיבת טקסט וניסוח, כך שמשוב עצמי הוא בעייתי ולא מדויק. 2 מטלות ההגשה הן המטלות היחידות שעליהן נקבל משוב, כך שקיים קושי להעריך את רמת המוכנות למבחן.

אז לסיכום, מה אפשר לעשות כדי להצליח במרכיב המילולי?

• נוכחות מלאה בשיעורים.
• בחירת מורה מומלץ (אנו ממליצים על מירי פרומקין ושלומית עמר)
• פותרים את שיעורי הבית ושואלים שאלות בכיתה כדי לוודא את ההבנה שלנו.
• מבצעים את מטלות ההגשה.
• נהיה ביקורתיים ואמינים כלפי עצמנו – ננסה למשב את עצמנו לאחר כל סימולציה, תוך הצמדות לזמנים ולכללים הנלמדים בכיתה, לא נעשה לעצמנו הנחות.

נלמד ביחד עם חברים – למידה משותפת יכולה לעזור לנו להיחשף לעוד דרכי חשיבה ואף יכולה לתת לנו מוטיבציה.
*יש סטודנטים שיודעים שיותר מתאים להם ללמוד לבד, זה כמובן אינדיבידואלי.
*גם ספורט עוזר למוטיבציה ולריכוז בלמידה – למידע על ספורט בבאר שבע בקרו במאמר הבא.